עויסאת ריאד נ' פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו ואח'

פסק דין

לפני שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב – יפו (כב' השופט י' קורן) מיום 15.7.2008, במסגרתו נתקבלה תביעת תחלוף שהגישה הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן – הפניקס או המשיבה) נגד מר עוויסאת וויסאם (להלן – הנתבע) ונגד צד ג' מר מוחמד ג'לאל אבו מוך (להלן – צד ג') בגין תאונת דרכים בה ניזוקו שני רכבים (ת.א. 44637/05).

רקע עובדתי על פי פסק דינו של בית משפט קמא

1. ביום 21.5.2005 בשעות הערב המאוחרות, התרחשה תאונת דרכים בין מספר כלי רכב. רכביהם של הנתבע וצד ג' נסעו מצפון לדרום. בשלב מסוים סטה רכבו של הנתבע מהנתיב, חצה את האי-תנועה, עבר אל הנתיב הנגדי (מדרום לצפון) ופגע בשני כלי רכב שבוטחו על ידי הפניקס (להלן - התאונה).

הפניקס שילמה למבוטחיה כ-81,500 ₪, והגישה תביעת תחלוף נגד הנתבע, אשר הגיש הודעה לצד שלישי כנגד צד ג'.

יוער כי בפועל התנהל ההליך המשפטי באופן שונה וכפי שיפורטו הדברים בהמשך, במסגרת טענות הנתבע.

2. נחלקו הנתבע וצד ג' באשר לגורם התאונה:

הנתבע טען, בתחילה, כי הגורם לסטייה ולאיבוד השליטה היה בור בכביש (להלן – גרסת הבור). בהתאם לגירסה זו הגיש הנתבע הודעה לצד שלישי נגד מע"ץ. גירסה ברוח דומה נמסרה במשטרה לאחר התאונה.

לאחר מכן, הציג הנתבע גירסה שנייה, לפיה בעת שעקף את רכב צד ג' הלה סטה, פגע ברכבו והסיטו, ובכך גרם לו לאבד שליטה על הרכב. בהתאם לגירסה זו שלח הנתבע את ההודעה לצד שלישי נגד צד ג'.

צד ג' טען, כי רכב הנתבע החליק, פגע בדלת הנהג של רכבו, ואז איבד שליטה וסטה לכיוון הנתיב הנגדי. לטענתו, אין הוא קשור לסטיית רכבו של הנתבע.

הנתבע תירץ את השינוי בגרסתו, בכך שהאמין בתחילה כי רכבו מבוטח, ועל-כן הסכים לבקשת צד ג' כי יטול על עצמו את האחריות לתאונה הואיל וכנהג חדש נסע ללא מלווה. אולם, לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום והוברר כי אין לו כיסוי ביטוחי, שינה דעתו והחליט למסור את העובדות כהוויתן.

3. בית משפט קמא, ביכר את גרסת הנתבע על פניה של גרסת צד ג', מהטעמים הבאים:

א. צד ג' אישר כי לאחר התאונה עצר במרחק של מאות מטרים ממקום התאונה. מדברים אלה הסיק בית המשפט כי אלמלא היה צד ג' מעורב ואחראי לתאונה, לא הייתה לו כל סיבה להתרחק ממקום התאונה.

ב. צד ג' אישר כי ביקר את הנתבע בבית החולים, על אף שלא היה קשר של חברות ביניהם, אך לא ביקר את יתר הנפגעים. צד ג' לא סיפק הסבר משכנע מדוע נהג כן. מנגד, הנתבע טען כי בשלב זה ביקש ממנו צד ג' כי ימסור את "גרסת הבור", הואיל והוא נסע ללא מלווה וכמתחייב בחוק.

ג. אביו של הנתבע, העיד על פגישה שנערכה בינו לבין אביו של צד ג'. בפגישה זו הראה לו אביו של צד ג' כי דלת הנהג של הרכב הוחלפה. עובדה זו מתיישבת עם טענת הנתבע, כי רכב צד ג' פגע ברכבו, בצורה יותר טובה מאשר עם טענת צד ג', לפיה רכב הנתבע רק נגע בדלת רכבו וגרם לשריטה בלבד.

ד. צד ג' לא הצליח לשלול את טענת הנתבע כי נסע ללא מלווה. צד ג' סיפק שלל גרסאות בנוגע לזהות המלווה האמור. בנוסף, המלווה לא הובא לעדות, על אף שבשלב מסויים טען צד ג' כי לא הייתה מניעה לכך.

ה. במועד התאונה היה לצד ג' רישיון חדש ובתוך 30 יום ממועד קבלתו.

בנוסף על כל אשר צויין, קבע בית משפט קמא, כי עדותו של צד ג' לא הותירה עליו רושם מהימן.

4. מכל האמור הסיק בית המשפט כדלקמן:

"כי רכב צד ג' סטה וגרם לסטיית רכב הנתבע ולפגיעתו בכלי הרכב של התובעת (הפניקס, י.ש.).